<h1>צרור החיים הדרך השני סימן י"ט</h1>
<h2>דף לט.</h2>
והאוכל פחות מכזית כתוב בתוספות דאין מברך בסוף כלל. וכן דעת מורי הרשב"א ז"ל, כדאמ' גבי ההיא זיתא כיון דכי שקילת ליה לגרעיניה בצר ליה שיעוריה סופיה מאי מברך. הילכך אפילו בורא נפשות רבות לא יברך. וכן דעת הר"מ ב"ם ז"ל דהאוכל פחות מכזית והשותה פחות מרביעית דמברך מתחלה הברכה הראויה לאותו המין, אבל לבסוף לא יברך כלל. וזה שלא כדברי הראב"ד ז"ל.
<h2>דף מד.</h2>
נוסח הברכות המוציא לחם מן הארץ וברכת המזון, ובורא פרי הגפן ולבסוף על הגפן כבר כתבנוה: ב"פ האדמה ולבסוף בורא נפשות [רבות] וחסרונם על כל מה שברא חי העולמים. ב"פ העץ ולבסוף על העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה על ארץ חמדה טובה ורחבה שנתת לעמך ישראל לאכול מפריה ולשבוע מטובה, רחם נא ה' אלהינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ציון משכן כבודך [ועל מקדשך]. ותבנה ירושלים עיר קדשך במהרה בימינו, והעלנו לתוכה ושמחנו בה, כי אתה טוב ומטיב [לכל] בא"י על הארץ ועל הפירות. וכן [בורא] מיני מזונות ולבסוף בא"י אמ"ה על המחיה ועל הכלכלה ועל ארץ חמדה כו' בא"י על המחיה ועל הפירות.
ומי שאכל מיני מזונות ושתה יין כתב רבי' האיי ז"ל דלא מברכינן לבסוף [אכל חד] אלא כוללן על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן ועל פרי הגפן. ואם אכל פירות כולל ועל העץ ועל פרי העץ. וחותם על הארץ ועל המחיה ועל פרי העץ, ולא הויא חתימה בשתים, שהארץ היא המוציאה פירות והיא המוציאה מחיה וגפן.
וכתב עוד רמב"ם ז"ל שאם אכל בשר ושתה יין מברך על זה בפני עצמו ועל זה בפ"ע. אבל על התאנים ותפוחים מברך בסוף ברכה מעין שלש דהוא על העץ. פירות שאחר ברכתן בורא נפשות דהיינו התפוחים, יוצא בברכת העץ, והיא כוללת הכל מפני שכלן פירות העץ נינהו, וכתב רבינו הרשב"א ז"ל דטעמא דמסתבר הוא, לא מפני שמעין שלש עדיף מבורא נפשות ויפטור אותה, אלא שמזכיר בפירוש על העץ ועל פרי העץ, והילכך כולל כל מה שאכל מפרי העץ.
